"מולדת מטורפת", תיאטרון היהלום רמת-גן 2003 - אוצר: דורון פולק

המאורעות הפוליטיים והחברתיים המשתנים על רקע הנופים הקבועים המונצחים של ארץ ישראל מהווים את איכותה הדרמטית והאקטואלית של תערוכה זו. קבוצה של פסלי טבע מואנשים, מדומים לדמויות תנכיות, מיצבים דמיוניים המערבים חומרים טבעיים שנלקחו מן הנוף עם מראות דמיוניים פנטסטיים מחודשים. התערוכה דנה בנושאי הנצחה, בזיכרון אישי ולאומי, בשימושים פרקטיים בסמלים ובמוטיבים הניתנים לפרשנות שונה על ידי כל אחד מן הצופים.

אבי שפרבר הנו יוצר ישראלי המכיר את משמעותה של הסביבה, מעורב כאזרח מן השורה במה שקורה כאן, מנסה לגלות ולהתריע מה יהיה גודלה של הארץ הזו, באם לא נדע לשמר את ייחודה. הוא מושפע ממילותיו של המשורר משה דור, העוסקות בלבטים של עולמות העבר והעתיד. "מולדת מטורפת – בתוכי את נרקמת בלי הרף, מטרפת בעשב, בעץ, בפתותי אבנים מסתערת, לדגמני, בשמש להתפוצץ…" – עבודותיו דמוית השיבולים רומזות למשמעות הכפולה של המילה המכונה "סיבולת" – שמה של אחת העבודות."וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה, ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי, אתה, ויאמר לא! ויאמרו לו אמר נא שיבולת, ויאמר סיבולת, ולא יכין לדבר כן.." ציטוט זה מספר שופטים, מהווה השראה למיצב, הכולל פסלי שיבולים יציבות השולחות מוטות נטויים חסרי ראש אל עבר דמות שיבולת מנותצת המוטלת על הרצפה.
מיצבי הפיסול של אבי שפרבר משתלבים כיאות בין הפרויקטים המיתיים של הפיסול הישראלי שהפכו, במידה מסוימת, למצבות תזכורת לאירועים חברתיים. לאורך שנות ההיסטוריה ושלל תהפוכותיה רבי האירועים, נודעו פסלים רבים, מונומנטים, שנוצרו על ידי טובי האמנים כאנדרטאות סמליות. ביניהם הוא פסל האריה בתל-חי, פסלו של מרדכי אנילביץ' ביד מרדכי,פסלו של דב גרונר ברמת גן, פסל "נמרוד" של דנציגר או "רוכבת השלום" של מוטי מזרחי.. פסלים אלו סמלו את מאבקו של העם היהודי בדרך לעצמאותו. פסליו של אבי שפרבר יכולים להתפרש כאלגוריה חברתית למצב החברתי השביר והעדין כיום, והצורך בהתייחסות ושימת לב למה שקורה מסביבנו.

אוצר דורון פולק