פסלי חוצות

צפיה

המושג:
צְפִיָה אינה רק התבוננות היא גם צִפִיָה. היא המתנה בקוצר רוח לדבר מה צָפוּי כלומר לעתיד שנקבע כבר מזמן. צִפוּי הוא תקווה. זהו ניסיון לחיזוי, לצֶפִי של הצַפוּי בעתיד.
צְפִיָה אינה רק הסתכלות היא גם שימת עין, נכונות, מוכנות, שמירה עירנית תוך בחינת מצבים משתנים.
הצְפִיָה יכולה להיות סבילה או פעילה, משגיחה, מפקחת, רווית מתח.

הפסל:
הפסל בנוי ממסגרת פלדה צבועה בצבע תכלת כעין חלון, בתוכה תלויה בכבלי נירוסטה, אבן שיש טורקי, שמשקלה כ5- טון, בצורת עין. באבן חריץ ארוך וחורים המאפשרים מעבר אור וצְפִיָה דרכה. צבע התכלת של המסגרת על רקע השמיים מבטא מרחק, עתיד, צֶפִי.
האבן הכבדה התלויה בכבלים דקים יוצרת מתח תמידי, צִפִיָה.

המקום:
הפסל עומד על שפת נתיבי איילון (הציר התחבורתי החשוב באזור תל אביב), מול תחנת הרכבת הראשית של גוש דן בצמוד לגשר שיוקם בעתיד ויקשר את רמת גן ותל אביב, באזור בורסת היהלומים ברמת גן.
זהו אזור התרחשויות מרכזי, אולי המרכזי ביותר במדינת ישראל. התנועה בלתי פוסקת באמצעי תחבורה שונים. כאן קורים המפגשים ביניהם. הזרימה, שהיא סם החיים של המדינה, רווית מתח.
הפסל מוצב בין שני מגדלי משרדים חדשים באזור משתנה ומתפתח. החיים סביבו שוקקים, ייצור תעשייתי, היי-טק, משרדים, מסחר, מלונות, מועדוני בילויים, הימורים, סקס, פשע, כל מה שמשפיע על חיינו המודרניים, קורה כאן ובקצב גדול.
בפרוס המילניום השלישי, הצִפִיָה והצְפִיָה הן ההווה בחיים כאן והן גם העתיד.
הבנינים החדשים מרובי חלונות בנויים מחומרים תעשייתים פלדה, זכוכית, אלומיניום, ציפויי אבן וכו'. הפסל עשוי מחומרים קשורים לארכיטקטורת הסביבה ולמיקום הפסל – שיש, פלדה צבועה וכבלי נירוסטה. האביזרים והמחברים תעשייתיים.
הפסל הוקם בינואר 2000.
ממדים (במטרים): 0.4 x 3.30 x 7.4

אבי שפרבר

אבי שפרבר / פסלי חוצות
הפסל "צפייה" – רמת- גן
הפסל מוצב ברמת גן במתחם הבורסה מול תחנת הרכבת ונתיבי איילון. הפסל בנוי מחומרי הבנייה של גורדי השחקים באזור התעשייה. צומת זו מסמלת את המעבר אל עולם העתיד. הצפייה אינה רק התבוננות, היא גם ציפייה – המתנה למה שצפוי לבוא, תקווה, ניסיון לחיזוי. היא גם שימת עין, בחינה, מוכנות, נכונות, משגיחה ומפקחת. הפסל בנוי מסגרת פלדה צבועה בתכלת, מעוצב כעין חלון, בתוכו תלויה בכבלי נירוסטה אבן שיש טורקי במשקל 5 טון בצורת עין. באבן חריצים המאפשרים את מעבר האור והאוויר דרכם. האבן התלויה על כבלים דקים יוצרת דרמה ומתח תמידי.

הפסל "פייטה 2020" – גן הפסלים ע"ש טופור, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר
העבודה הוצגה לראשונה בבינאלה לאמנות בעין הוד 1997. נושא התערוכה היה המבט אל העתיד בשנת 2020 וביטוי לתהליכים שישנו את חיינו. הפסל עוסק ביחסי הורים וילדים ומושג הרחמים ("הפייטה") לקוח כהשראה מפסלו של מיכאלאנג'לו המוצב בוותיקן. בפסל זה, בהפוך, התינוק מרחם על האם ומסמן את מושג הגיל וההקשר שלו לאחריות הקיימת בעולם השייך לצעירים.
הפסל אישה ונחש" – המרכז הרפואי רמב"ם חיפה.
הפסל נוצר באיטליה בשנת 1995 והוא עשוי אבן שיש קררה לבנה צחורה מוגבהת שבה מופיעים יחדיו דמויותיהם של האישה והנחש. בפסל מתקיים הרעיון של קיום מעין יחסי אהבה ובגידה דרמטיים בין הנחש לאישה – מערכת מיתית של יחסים גורליים, ששינתה את פני האדם וההיסטוריה האנושית.

הפסל "יהי אור" – גני תקווה
הפסל מתאר את השמש, הירח והכוכבים, מתוך התייחסות לצמד המילים הראשונות בעולם "יהי אור". עלפי האמונה, לפני מילים אלה, לא אמר האלוהים שום מילה, וכך העולם נברא בדיבר. אמונה זו מצויה גם בקרב בני המאייה. הפסל עשוי מאבן לבנה ענקית המעוצבת כעיגול גדול שבמרכזו כיפה חלקה. האבן מחוררת ודרך הנקבים עובר אור ואוויר.

הפסל "עוף החול" – יבנה
נושא הפסל הם המוטיבים הסמליים של ההתחדשות, הקדמה והתחייה מחדש – מוטיב המאופיין על ידי הפניקס – עוף החול. הפסל בנוי מאבן גדולת ממדים המחוררת בנקבים דרכם חודר האור. חלקו העליון של הפסל רחב כמניפה חרותה המסמלת כנף ובתחתיתו כיפה חלקה מסותתת כעין ביצה. צורת הכנף הכללית של הפסל היוצאת מביצת האבן רומזת על תחייה מחודשת בתוך ממד הזמן.

הפסל "משמיע שלום" – מעלות תרשיחא
הפסל נוצר בסימפוזיון הבינלאומי לפיסול באבן 1997 בעיירה מעלות. התקופה שבה התקיים הסימפוזיון הייתה תקופת מתח בטחוני והוא בטא את הכמיהה לשלום. העבודה בוצעה בהשראת הפסוק מספר ישעיהו: , מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום…". היצירה בנויה גוש אבן מסיבי, שבסיסה נותר בצורה הטבעית שלו. מממרכז הפסל "בוקעת" דמות , ראש עם מצנפת שסביבו מניפה. המניפה הגדולה מחוררת ודרך הפתחים ניתן להבחין באור הבוקע כסמל לקריאת המבשר משמיע השלום.

הפסל "הנשר הגדול" – אשדוד
הפסל מורכב משתי אבנים סמוכות מסותתות היוצרות מתווה של כנפיים והוא מבטא את היופי והכוח המשולבים בטבע. בתרבויות מוקדמות הנשר סימל כוח ועוצמה רבה. היצירה פוסלה בהשראת הפסוק שנלקח מספר יחזקאל: "הנשר הגדול גדול הכנפיים ארך האבר מלא הנוצה" המהווה מטאפורה לנבוכדנצר מלך בבל שבאותו הזמן במסורת היהודית היה סמל לכוח ההרס של המלחמה. ההשראה הויזואלית לעבודה באה מציור מצרי מוקדם של נשר, מסמל אל מצרי, והיה סמלה של מצרים העליונה. בתרבויות מוקדמות הנשר סימל כוח ועוצמה רבה.

הפסל "איקרוס" – מרכז הקונגרסים חיפה
הפסל נוצר באיטליה בשנת 1996 והוא עשוי משיש לבן מסותת, שבמרכזו מעוצבים בסגנון פיגורטיבי ריאליסטי פניו של איקרוס האוחז בכנפיו הנופלות. רעיון הפסל מתאר את גורלו ומוגבלותו של האדם ביחס לעולם מסביבו, כמו איקרוס, שנמצא בין החיים למוות. דמות התמנון המסותתת בתחתית הפסל מסמלת בתרבות המיקנית את הירידה אל המצולות ואל המוות.
הפסל "תפילה" – עין כרמל
העבודה מורכבת משלוש אבנים בצורת גליל הנעוצות על גבי מוט המופנה כאילו הוא עולה השמימה. הגלילים מהאבן מבטאים גלגלי תפילה טיבטיים אשר עליהם מסומנות עיניים כאלמנט סמלי המבטא את המסתוריות שביחסים בין המתפלל לנשוא התפילה. העבודה משתלבת בסביבה בה היא מוצבת ויוצרת הקשר מיוחד עם הטבע והאדמה הסובבים לה.

הפסל "בין בית אלפא לנהלל" – מעלות
בהשראת מילות השיר הארצישראלי המוכר והידוע "שיר העמק" של נתן אלתרמן עוצב הפסל הכולל שתי שיבולים ענקיות, עשויות מאבן גלילית מקומית ומוצבות בין מוטות ברזל מכופפים כאלומות המתנועעות בשדה. עבודה זו מביעה געגועים ונוסטלגיה לארץ ישראל הטובה והישנה.