אבי שפרבר אינו אמן ספונטני. הוא עושה עבודת מחקר יסודית, מגבש רעיון ואף ניתן להתרשם שכאשר הוא בוחר את האבן שלו, הוא כבר רואה בדימיונו את הפסל המוגמר לפרטי פרטיו. אכן, נדמה שפסלי האבן של שפרבר נחשפים מתוך האבן – כאילו היו שם כל הזמן והוא רק הסיר מעליהן את הכיסוי.
שפרבר עובד בסדרות ועל תימות העוסקים באדם ובטבע. את רעיונותיו הוא מביע באמצעות דימויים שיש להם משמעות סימבולית. זוהי גישה סמיוטית לאמנות – המניחה מראש את הימצאותן של סימנים תרבותיים בעלי משמעות שאינם זקוקים להסבר ולפירוש. לדוגמא, הנחש או הרימון, שמשמעותם הסימבולית ברורים לכל בן תרבות ישראלי/יהודי.
דבי לוזיה
גלריה שטרן
