"בר 2" מרכז לאמנות ומדע, קריית ביאליק, 2005 - אוצרת: חנה ורטהיים

בר במילים נרדפות מסמן לחם ומזון. הוא מהווה דימוי לשפע יבול, להמשכיות ומחזוריות – בר הוא גם השדה הלא מעובד , הוא חוץ לעיר, הוא מקום מגורי חיות הבר ובית גידול לצמחי הבר, הוא איזורי הפרא והחרות, החופש מהכבלים שהאדם שם על עצמו.

בתערוכה מוצגים 3 מיצבים.

קמה – שדה חיטה עשוי משיש יוני לבן וברזל בניין. המיצב מציג שדה מסודר ומעובד, את גידול התבואה בחברת השפע בה לכל מוצר תוית ומחיר וכל גידול עובר לסוחר.

נאסף תשרי – שבע אלומות ניצבות עשויות מצנרת טפטפות משומשת וחלוקי נחל.
המיצב מציג יבול עשוי מחומרים ממוחזרים – צנרת טפטפות שהיא המצאה ישראלית המשמשת כפתרון להשקיה באיזורים שחונים ומאפשרת את היבול למרות היובש.
הצנורות השחורים מסמלים סוף והגרגרים התחלה כרמז למחזוריות והמשכיות של התהליכים בטבע.

בר – קבוצה של תפרחות שיבולת עם תרמילי זרעים עשויים משיש טורקי, מוטות נירוסטה, חלוקי נחל וצנרת טפטפות משומשת. המיצב מתאר את שדות הבר. התגובה הקינטית של השיבולים למשבי האוויר יוצרת אסוציאציה של הרוח החופשית.

המיצבים מביאים ניחוח נוסטלגי של שדות הבר,של עבודת האדמה, עולם הולך ונעלם.
עצם הצבתם במשכן לאומנויות שהוא בניין מודרני בסביבה אורבנית צפופה מחדד את תחושת הקונפליקט, געגועים לעבר לעומת עולם הצרכנות בעתיד.

אבי שפרבר