"אלמוות" – סטודיו ארטורא תל-אביב 2006 - אוצר: דורון פולק

בפרויקט זה מתמודד אבי שפרבר עם נושאי חיים ומוות, חיבור לאדמה ולארץ, הקשרים המזוהים עם מלחמה ושלום ומאבקי קיום והישרדות יומיומיים. באופן סמלי הוצגה התערוכה בעיר יפו, עיר עם מסורת היסטורית מפוארת, עיר המסמלת יותר מכל חיים משותפים של יהודים וערבים. המיצב "אלמוות" עסק בשאלות הרות גורל הטבועות במאבקו הסיזיפי של האדם לחיי אלמוות.
על משטח מלח הוצב עץ עשוי ברזל המסמל את סולם המעלות, שעליו אמור לעלות האדם על מנת לזכות בחיי נצח בגן עדן. החטא של האכילה מעץ הדעת הביא את המוות לאדם ומנע אותו מחיי נצח, שהיו מובטחים לו אם היה מגיע אל עץ החיים. ההשפעה לעיצוב האמנותי של חלקי המיצב באה ממוטיבים, שהופיעו בציור מוקדם של סולם החיים שנמצא במנזר ברומניה ומציור של גלימת קבורה סינית שנמצאה בסין.
האדם מחפש את האלמוות בכל דרך אפשרית. באמצעות תחיית המתים או באמצעות לידה מחודשת, ובין אם זה בדרך רוחנית באמצעות אמונת על השארות הנפש בעולמות עליונים, או בחזרת הנפש אל הגוף בעולמות תחתונים. על פי אפלטון, "במחשבות על המשכיות שושלת באמצעות התשוקה לאהבה, או באמצעות הקמת גלעד אשר יספר לנצח את שבח מקימו".
שני מרכיבים עיקריים יצרו את המיצב "אלמוות" שהוצב בחלל הגלריה עם התקרה הגבוהה במיוחד. עץ החיים הנטוע במלח, עשוי ברזל מצולע עם העלוות דמויות כני מלאך, מזכיר את סולם המעלות – דרך סולם זה ניתן להגיע אל עולם הנצח שכולו טוב. המרכיב השני עשוי אבנים, עץ ואדמה – מפרטים היוצרים את הסמליות בזרימתם המחודשת של החיים, או את סמליותם של האמונה המיתית ב"תחיית המתים".

אוצר דורון פולק