אל עבודותיו של סול לויט התוודעתי עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת, בשהותי בארצות הברית בה למדתי לקראת תואר MSc בהנדסת תחבורה. מאז אני עוסק בתכנון כבישים ומערכות תחבורה, בהתווית קוים ועקומות במסגרת תכנון עירוני וסביבתי על גבי מפות טופוגרפיות.
בתחום הפיסול, אני עוסק לאחרונה בעבודות, שנקודת המוצא שלהם היא תוכניות הנדסיות של דרכים, צמתים ומחלפים. בהשראתן של אותן תוכניות אני יוצר פסלי אבן תלת ממדיים היוצרים שפה חדשה לביטוי התכנון העירוני והנופי של הסביבה.
המעבר מדו ממד לתלת ממד מאפיין את העבודה ומאתגר אותי להתעמת עם פעולת התרגום של המפות ליצירות אמנות חדשות. פרויקט זה ממשיך את התחקיר המתמשך שלי בעשור האחרון לחבר בין מדיות שונות ובין חומרים שונים, ביניהם כאלה, שנלקחו מהטבע ואני מחבר אותם לעצמים מלאכותיים ותעשייתיים מחיי היומיום. באבן אני רואה חומר ניצחי הקשור לטבע ולתרבות האדם. לתכונות אלה התייחסתי בפסלים ובעבודות שהוצגו בגני פיסול, במוזיאונים ובגלריות בישראל ובעולם.
אני ממשיך לנסות ולקשר באמצעות שפת האמנות בין עולמות שונים ולהציע לקהל הרחב להתבונן ולחשוב על אותם מיזוגים.
יצירתו של האמן האמריקאי סול לויט "קווים גליים על אפור" היתה ההשראה לפסל תלת ממדי מאבן, שכיניתי אותו באותו שם. שילוב הקווים ביצירתו של לויט, מעורר תחושה של צורות בעלות נפח ונוף משתנה. הפסל מבטא באמצעות קווים באבן אפורה, תלת ממדיות ממשית. כך, הקווים הגליים המתעגלים של לויט מקבלים משמעות מציאותית. הם אינם מהווים "תיאור קונצפטואלי" כדרך עבודתו של סול לויט אלא ביטוי לתכנון המציאות.
