אבי שפרבר אינו אמן ספונטני. הוא עושה עבודת מחקר יסודית, מגבש רעיון ואף ניתן להתרשם שכאשר הוא בוחר את האבן שלו, הוא כבר רואה בדימיונו את הפסל המוגמר לפרטי פרטיו. אכן, נדמה שפסלי האבן של שפרבר נחשפים מתוך האבן – כאילו היו שם כל הזמן והוא רק הסיר מעליהן את הכיסוי.
שפרבר עובד בסדרות ועל תימות העוסקים באדם ובטבע. את רעיונותיו הוא מביע באמצעות דימויים שיש להם משמעות סימבולית. זוהי גישה סמיוטית לאמנות – המניחה מראש את הימצאותן של סימנים תרבותיים בעלי משמעות שאינם זקוקים להסבר ולפירוש. לדוגמא, הנחש או הרימון, שמשמעותם הסימבולית ברורים לכל בן תרבות ישראלי/יהודי.
תערוכה זו, ששמה "הכיוון-מערב”, היא שונה מתערוכות קודמות של שפרבר במובן זה שהסמלים בהם הוא משתמש אינם משלנו ואנו נדרשים לרקע כדי להבין את משמעותם. ההקשר שעושה שפרבר בין סימנים מהתרבות האצטקית הקדומה והנעלמה לתרבות שלנו היא דרך השמש, ששוקעת במערב ומהווה, על פי, שפרבר, אנלוגיה לתרבות המערבית השוקעת, שתמיד היוותה מוקד משיכה לנו, המצויים במזרח.
גלריה שטרן שמחה לארח תערוכה זו המחברת עבר והווה, כחלק מהתפישה של הגלריה בעשור האחרון, המחברת אמנות קלאסית עם אמנות עכשיווית.
זוהי תערוכת הפיסול הראשונה שאנו מציגים בחצר הגלריה.
דבי לוזיה
גלריה שטרן